מזה שנים רבות אני מעביר סדנאות לחוקרים פרטיים וחוקרים במשטרה ובזרועות הבטחון, לקב''טים, מראיינים ועוד, בנושא של גילוי סימני שקר. רוב הידע שלי בתחום שאוב ממחקריו של פרופ' פול אקמן, שכתב ספרים רבים בנושא הבעת רגשות בפנים וגילוי שקרים דרך גילוי מיקרו הבעות.
 'קרא  כתבה שהתפרסמה עליו באוגוסט 2010 בעיתון כלכליסט של עיתון ידיעות אחרונות

פול אקמן גם שימש יועץ לסידרה בשם ''שקר לי'' שבימים אלו (אוגוסט 2010) מוקרנת בערוץ יס

הנה כתבה שהתפרסה אודות הסידרה,

מאמר ראשון בסדרה: לגופו של הפרקליט


כולנו ראינו את עורכי הדין בסדרות הטלויזיה האמריקניות. הופעתם בדרך כלל מרשימה; בוטחת, מלוטשת, אפילו מושחזת. אך יש בה משהו נוסף, אופייני מאוד: היא דרמטית. ואין מדובר בסתם נפנופי ידיים והעוויות פנים מתלהמות.  הם נראים כאמני ואשפי התיזמון והאפקטים הפסיכולוגיים. הם יודעים מתי להרים את הקול, מתי להשתתק לאחר פיסקה מזעזעת, מתי להרים את הידיים במחאה, מתי להתרחק מכס השופט, מתי להתקרב לעד אותו הם חוקרים, מתי לנעוץ מבט חודר בעד כדי לערער אמינותו ומתי להראות מזועזעים לשמע דברי בלע כביכול.  וזה מרשים, תופס את העין ובעיקר: משכנע.
כך בסדרות טלויזיה, אך מי שהביא אמנות זו לשיא היה השחקן צ´רלס לוהטון בסרט ´עד תביעה´ עם מרלן דיטריך, על פי ספר של אגתה כריסטי.

ניהול מוצלח של משא ומתן

כדי לנהל משא ומתן מוצלח צריך להבין בבני אדם ולדעת שלא השכנוע הרציונאלי אלא דווקא  הרגשות, הם אלה שקובעים. הדרך אל  כיסו או אל הסכמתו של האחר עוברת דרך ליבו, דרך - דרך הצד הרגשי והאישי שבו. 
 

שפת גוף וסימנים לא מילוליים של שחקני פוקר

הרבה ספרים נכתבו בנושא ובפקולטות מסוימות אף נכלל נושא זה כחלק מהסילבוס.
כל שחקן מתחיל יודע שלשפת גוף יש משקל רב בעת משחק הפוקר, כאשר שחקנים רבים נעזרים בה כדי לקרוא את היריב, או כדי לבלבלו בשעה שהם משתמשים בשפת גופם.
כתבה זו הינה כתבה ראשונה בסדרת כתבות הבוחנות את היסודות הבסיסיים של שפת הגוף במשחק הפוקר
 

להופיע ולהשפיע

מה מבדיל מורה סתם ממורה מרתק? אנו המורים העומדים בפני מאות תלמידים מדי יום שואלים את עצמנו לא פעם מה צריך לעשות כדי להצליח לרתק את קהל שומעינו. איך משתמשים בקול? איזו הבעה "לובשים"? ומה עושים עם הידיים;. על חשיבותה של התקשורת הלא-מילולית ועל היכולת להקרין תדמית משכנעת ואמינה - במאמר זה.